הטרנסג'נדריות מנבאת את שקיעתה של התרבות המערבית

אני תמיד מדלג מעל מדורי הרכילות בעיתונים, אבל הפעם היה לי קשה שלא לשים לב לאייטם הזה, תאלין אבו חנא, מיס טרנס ישראל 2016, מתייצב(ת) לעונה ה-8 של האח הגדול. אני מאמין שכאשר הכתבה תתפרסם אלו לא יהיו חדשות לרובכם ואני מקווה שתסלחו לי על התגובה האיטית שלי כשזה מגיע לתוכניות ריאליטי.

אין לי טלוויזיה בבית, אבל אני מודע לכך שלהרבה ישראלים יש אחת כזאת בסלון. התוכניות הנצפות ביותר הן בדרך כלל מהדורת החדשות והתוכנית שבאה מיד אחריה, זהו הזמן שלאחר ארוחת הערב בו כל המשפחה מצטופפת לה מול המסך. אחד הדברים הראשונים שעוברים לי בראש במצבים כאלו הוא כיצד ההורים מסבירים לילדיהם את מה שהם רואים?

המחשבה הזאת לוקחת אותי לעוד אייטם שעשה גלים, בעיקר ברשתות החברתיות. לא מזמן חשף נשיונל ג'אוגרפיק את עמוד השער שלו לגיליון ינואר. מהפכה מגדרית, כתוב בגדול. "הדבר הכי טוב בלהיות ילדה הוא שאני לא צריך להעמיד פני ילד," כתוב בקטן. זהו ציטוטו של הטרנסג'נדר בן ה-9 שמופיע על עמוד השער של המגזין המדובר.

מהר מאוד אחרי שהמגזין פרסם את התמונה, היא גררה אחריה תגובות רבות ומגוונות, החל מחיזוקים ותמיכה ועד לביקורת והתבטאויות גסות. היו אפילו כאלה שמיהרו לבטל את המנוי שלהם. "בגיליון ינואר התמקדנו בעיקר בצעירים ואיך תפקידי המגדר מתבטאים ברחבי העולם," כותבת סוזן גולדברג, העורכת הראשית של נשיונל ג'אוגרפיק. "אחד מהם הייתה אייברי. היא חיה כטרנסג'נדרית בגלוי מגיל חמש, והיא תפסה את המורכבות של השיח סביב הנושא המיני. היום, אנחנו לא רק מדברים על תפקידי מגדר לבנים ולבנות – אנו מדברים על ההבנה המתפתחת של אנשים על ספקטרום המינים."

היא ממשיכה וכותבת: "היום מה שאנחנו לגבי מין משתנה מהר ובצורה קיצונית. זו הסיבה שאנחנו בודקים את הנושא החודש, מסתכלים על זה דרך העדשות של מדע, מערכות חברתיות ותרבויות לאורך ההיסטוריה".

בסיפור מהגיליון שלנו, רובין מרנץ הניג כותב שאנחנו מוקפים ע"י "דעות מתפתחות על מה זה אומר להיות אישה או גבר, המשמעויות של טרנסג'נדר, חורג מגדר, ג'נדרקוויר, א-מיני, או כל אחד מכ-50 הגדרות שפייסבוק מציעה למשתמשים לפרופילים שלהם. במקביל, מדענים חושפים מורכבות חדשה בהבנה הביולוגית של המין. רבים מאיתנו למדו בתיכון כי כרומוזומי המין הם שנדרשים לקבוע מין של תינוק, נקודה: XX אומר שזה ילדה; XY אומר שזה ילד. אבל מדי פעם, XX ו-XY אינם מספרים את כל הסיפור."

זהו השיח היומי, רבותיי. בדומה למה שאמרתי קודם בכתבה על מילת השנה של מילון אוקספורד; אנחנו חיים בעידן שלעובדות אובייקטיביות יש מעט משקל ולפעמים אף משקל כלל. גולדברג טוענת כי אייברי מבינה את המורכבות של השיח המיני המודרני, אבל אני חושב שלא צריך להיות גאון כדי להבין שזה רחוק מנכון. אני לא יודע אילו החלטות שקולות ומחושבות ניתן לעשות כבר מגיל חמש, אלה הם גילאים בהם משנים את הדעת כל יום. היום אני יכול רק להודות להורים שלי על כך שלא נתנו לי להחליט החלטות גורליות בגילאים אלה. גיל 5 או 9 אינם גילאים שאפילו מתחילים לתפוס קצה שערה בשיח סביב הנושא המגדרי-מיני.

קאמיל פאליה, אקדמאית פמיניסטית ומבקרת ציבורית נתנה את דעתה בנושא הטרנסג'נדריות בתוכנית אירוח בברזיל. "ניתוח לשינוי מין, גם היום עם כל הקדמה שלו, לא יכול למעשה לשנות את מינו של כל אחד. אתה יכול להגדיר את עצמך כגבר טרנס, אישה טראנס, או כעוד אחד מהשנתות השונות האלה לאורך הסקאלה. אבל בסופו של דבר, כל תא ותא בגוף האדם, ה- DNA בתא זה, נותר מקודד ללידה הביולוגית שלך. יש הרבה שקרים שמופצים עכשיו, שלדעתי אינם תורמים לאינטרס של אף אחד. הדבר שהכי מדאיג אותי כעת היא הפופולאריות והזמינות של ניתוחים לשינוי מין, כך שמי שאינו מרגיש שהוא או היא שייכים ללידה הביולוגית, חופשיים לעבור אותם. אנשים מעודדים להתערב בתהליך. בנוסף, הורים מעודדים להכפיף את ילדיהם לתהליכים שאני חושבת שהם סוג של התעללות. הורמונים להאטת התבגרות, מניפולציות כירורגיות בפועל, וכו'. אני חושבת שזה לא בסדר, אנשים צריכים לחכות עד לגיל ההסכמה."

כמו כן פאליה טוענת כי התופעה ההולכת וגואה של הטרנסג'נדריות היא סממן לשקיעתה של התרבות המערבית. "במחקרי מצאתי כי ההיסטוריה היא מחזורית, ובכל מקום בעולם אתה מוצא את הדפוס הזה בימי קדם: זה סימן שתרבות מתחילה להתנוון, יש לך פריחה של תופעת הטרנסג'נדרים? – זה סימפטום של קריסת תרבות. אז במקום שאנשים ישירו לשבחי הליברליזם ההומניטארי המאפשר ומעודד את הטרנסג'נדריות להופיע, הייתי מתחילה לחשוב טוב-טוב איך התרבות המערבית מציגה את עצמה לעולם."

קאמיל פאליה אינה אישה מאמינה, אולם היא כן שמה לב לבעייתיות של התופעה והשלכותיה. חשוב לזכור שזה אנחנו שמחליטים אם לעודד או לדכא תופעה מסוימת. כעת, בזכות תוכנית האח הגדול השיח עבר למרכז הבמה וזהו שיח מורכב, רגיש ויותר מכל – טעון.

ראו ציטוט מראיון של אבו חנא ל-ynet: "בתל אביב מקבלים אותי יותר, כי החברה הערבית לא פתוחה לנושא. לצערי, איבדתי חלק גדול מהמשפחה, שאת חלקה לא ראיתי כבר למעלה משנה. אבא שלי לא מקבל אותי, לא ראיתי את האחיינים שלי, שהם היו החיים שלי, נולדה לי אחיינית שאני לא יודעת איך היא נראית, ואני מתגעגעת לריח של סבתא שלי. היחידה שאני נפגשת איתה זאת אימא שלי. אני מקווה שהזכייה בתחרות תעזור לי, שאבא שלי יראה שאני אדם טוב ומוצלח, שיש לי דרך משלי, ושהנה, אני עכשיו מיס טרנס ישראל הראשונה – אישה שעשתה היסטוריה."

אנשים שבחרו ללכת בדרך הזאת עשו את הבחירות האלה בלב כואב, כשהם לוקחים בחשבון שהאנשים שהכי קרובים אליהם בעולם יתכחשו להם. הם הולכים עם הבחירה הזאת רחוק מאוד וזה אולי נקודת ההשקה עם העולם המשיחי; מאמינים אשר בחרו ללכת אחרי ישוע עשו זאת על אף שידעו כי עלולים לאבד משפחה, חברים ואנשים יקרים לליבם. זאת נקודה חשובה לזכור כשאנו מגנים על עמדתנו.

תאלין היא כמו כל נפש בעולם, המחפשת הכרה ואהבה, אבל בחברה מתירנית כמו שלנו קל להתבלבל, מאחר והיא נותנת לנו את האופציה ואת הלגיטימציה לחיות בשקר. אני אכן סבור שמדובר בקריסה של התרבות המערבית והתופעה הטרנס מינית ההולכת וגדלה היא סימן לכך. אמריקה, אירופה וישראל ימשיכו להתדרדר אם לא יתחילו לשנות את תפיסתם. שיהיה ברור, אני לא קורא לתיאוקרטיה, אני קורא לחבוק מחדש את הערכים המקראיים שהצמיחו את התרבות המערבית מלכתחילה.

שיתוף
Arthur Schwartzmann grew up in Israel. He spent four and half years in the service, operating the Iron Dome. It was during that time that he became a Believer, after reading the New Testament. He has completed a degree in Practical Engineering and in 2015, he published his first book.