אמונה – ואלהים של הבלתי אפשרי

"ואם ישכון בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים, הוא אשר העיר את המשיח מן המתים, גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השוכן בקרבכם". (רומים ח' 11). כולנו יודעים שהכוח שהעיר את ישוע מהמתים הוא הכוח החזק ביותר בעולם והוא זה שיכול לפעול בנו ודרכנו גם היום!!! אך רק אם ניתן לו את עצמנו באופן מוחלט ונאפשר לו להשתמש בנו ככלים של אור ואמת וכמובן עם אמונה.

אנו עובדים אלהים שהוא אלוהי הבלתי אפשרי!!! במשך חיינו מאז שנולדנו ועד שהגענו לאמונה, נכנסו למוחנו כל מיני רעיונות, דוקטרינות והרגלים שקבעו את דרך החשיבה שלנו ואת מעשינו. אז קשה לנו להבין בשכלנו האנושי את מעשי ודברי אלהים שהינם נוגדים לחלוטין את אותן מחשבות ודרכים אנושיות (ישעיהו נ"ה 8-9). רק כאשר אנו מסכימים לוותר על רעיונותינו ודרכינו בבשר – נוכל להיעזר באלהים הכל יכול, שיעשה עבורנו מעל ומעבר למחשבותינו: "ולו אשר יכול להרבות גמוליו עלינו יותר מכל משאלותינו ומחשבותינו, לפי הכח הפועל בקרבנו" (אפסים ג' 20).

עלינו להשתנות ברוח שכלינו ולהחליט שלא להשתוות לעולם הזה, כלומר להחליף את מחשבת השכל האנושי שלנו למחשבתו של אלהים החכמה מכל והאדירה והנעלה, ואז נדע בברור את רצון האלהים עבור חיינו יום יום וגם לחזק וליישם את הקריאה שלנו: "ואל תשתוו לעולם הזה, כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם, למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והנחמד והשלם" (רומים י"ב 2).

לאורך כל הכתובים אנו קוראים על הניסים והנפלאות שאלהים פעל דרך עבדיו ומשרתיו שהיו נאמנים לו, פעלו באמונה, וצייתו לו. דרכם העולם ראה את כוחו וגבורתו של אלהים.

להלן חלק מרשימת האישים שאלהים פעל דרכם כדי ללמד אותנו על אופיו: אנו קוראים על משה שהעביר את בני ישראל ביבשה דרך ים סוף שאלהים חצה לשניים. על יהושע שחצה את הירדן בדרך נס ונלחם ביריחו היכן שאלהים הפיל את חומות העיר בעזרת תקיעה בשופרות, ועל מלחמתו נגד חמשת המלכים שבה אלהים עשה נס אדיר כשעצר את כוחות השמיים – השמש והירח, (ואוו!!!), כדי לתת ליהושע את האפשרות לנצח את חמשת המלכים. על גדעון שניצח את מדיין ועמלק בעזרת אלהים שהדריך אותו להשתמש בשופרות, כדים ריקים ולפידים! על שמשון שבכוח אלהים התגבר על אויביו ובסוף ימיו הפיל את בית אלוהי הפלישתים והרג יותר אנשים במותו מאשר בחייו. על דוד שבכוח אלהים התגבר על גלית הענק ובכוח אלהים ניצח את אויביו בכל מלחמותיו. על אליהו שבנה את המזבח לה' ושפך עליו מים לפני שאלהים שלח אש שאכלה את הקרבן יחד עם המים, ועל עלייתו השמימה בדרך ניסית. על אלישע שהקים ממות את בן האשה השונמית, ואלהים עשה דרכו עוד ניסים רבים. על יהושפט מלך יהודה שבאמונה ובחסד אלהים גבר במלחמה על מלכי עמון, מואב ואדום ע"י הלל הלויים: "הודו לה' כי לעולם חסדו"…כן, הם הללו את ה' והוא עשה את העבודה.

גם ראינו את גבורת אלהים בניסים שהוא עשה בלידות של נשים עקרות כמו: שרה (שילדה בגיל 90), רבקה, רחל, אם שמשון, חנה אם שמואל. השיא היה בלידתו של ישוע המשיח ממרים העלמה הצעירה. וכמובן לידתו של מלך המלכים ב…אורווה!

ועוד – שיעור לחיינו שאנו יכולים ללמוד מדניאל הנביא ורעיו. הם בחרו לחיות למען ה' בדרך שונה משאר הסובבים אותם עוד בהיותם נערים צעירים. הם הלכו נגד הזרם ואלהים השתמש בהם בדרך מופלאה, כאשר הציל את רעי דניאל מכבשן האש הבוערת ואת דניאל מפי האריות שבגוב, וגרם למלכים גדולים וחשובים אז נבוכדנאצר, להצהיר בפומפי שה' הוא אלהי השמים האמיתי.

גם אנו היום יכולים להיות כלים של גבורה בעזרת כוחו של אלהים. זה יקרה אם נצא אליו אל מחוץ למחנה כלומר נסכים להיות שונים מהסובבים אותנו, אפילו אם זה יגרום לנו להידחות ע"י אלה. ישוע כבר נתן לנו את הדוגמא כאשר פעל באופן שונה מאחרים, ונדחה ע"י סביבתו, אך המשיך לפעול לפי הדרכת אלהים מבלי להתחשב בדברי בני אדם. זה יקרה גם לנו אם נשתנה ברוח שכלנו, נאמין ונציית לאלהים של הבלתי אפשרי. וכמו ישוע לא נתחשב בדברי ובמחשבות של בני האדם, כשה' מדריך אותנו וכך נוכל להיות כלים של כבוד בידיו.

לעיתים אנו חושבים שאם נעשה את מעשי אנשי העולם הזה, כלומר: נתנהג, נדבר, נתלבש, נשיר, נחגוג חגים וכו' – כמוהם, נוכל לקרב אותם לאלהים. כפי שאנו רואים בחיי דניאל ורעיו, ההפך הוא הנכון!!! מחשבותיו של אלהים אינן מחשבותינו… דרכיו אינן דרכינו…

הם לא רק התנהגו באופן שונה מבני העולם הזה, אלא אף סכנו את חייהם, הקריבו את עצמם – ואלהים עשה דרכם דברים נפלאים! הם ידעו את אלהים, הבינו את רצונו, וצייתו לו. הם אהבו את אלהים בכל לבבם, נפשם ומאודם. הם אהבו את אלהים יותר מאשר את נפשם הם. זוהי הקרבה ואת זאת אלהים דורש מאתנו, כמובן יחד עם חסדו.

"והם נצחוהו בדם השה ובדבר עדותם ולא אהבו את נפשם עד למוות" (התגלות י"ב 11- תרגום חדש). זו הקרבה מתוך אמונה – זו היא אמונה עם מעשים!!! אלה מעשים שבאים מתוך אהבתנו האמיתית לאלהים. עלינו לתת את חיינו למענו, כי הוא נתן את חייו עבורנו. "וּבְעַד כֻּלָּם מֵת לְמַעַן לֹא־יִחְיוּ הַחַיִּים עוֹד לְנַפְשָׁם כִּי אִם־לַאֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם" (2 קור. ה' 15). בכך אנו מביעים את תודתנו לו על שנתן לנו חיי נצח. הללויה!

רק אם נהיה שונים ולא נתפשר עם העולם, תהיה לנו השפעה על הסביבה שלנו כי אלהים יעשה זאת!!! הוא עשה זאת עם דניאל ורעיו והוא יעשה זאת גם איתנו! "על כן צאו מתוכם והברו, נאם ה', וטמא אל תגעו, ואני אקבץ אתכם והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות, נאם ה' צבאות" (2 לקורינתים ו' 18 17). הם יצאו מתוך המחנה ולא נגעו בטמא – בדברי העולם הזה – ואלהים הגן עליהם כבניו, דאג, שמר וברך אותם. הם משמשים לנו מופת עד היום הזה. ישוע יצא מהמחנה ובא להראות לנו את הדרך. "לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונישא את חרפתו, כי פה אין לנו עיר עומדת, כי את העתידה אנחנו מבקשים"(עברים י"ג 14 13). כשהפוקוס שלנו יהיה על העיר השמיימית שעוד מחכה לנו – יהיה לנו יותר קל להתכחש לעצמנו – בחסדו כמובן.

ישוע היה רדיקאלי – גם אנו צריכים להיות רדיקאלים! בדרך זו אלהים יביא דרכנו את הלא מאמינים – להאמין ולהצהיר על גבורת אלהים. למשל, בזמן של אליהו כשאלהים הוריד אש מהשמים שאכלה את הקרבן – העם הכריז: "ה' הוא האלהים , ה' הוא האלהים"!!! ובמקרה של נבוכדנאצר מלך בבל, שראה את רעי דניאל יוצאים מכבשן האש ללא פגע – הצהיר: "טוב בעיני לספר את האותות ואת הנפלאות שעשה אתי אל עליון. מה גדולים אותותיו ומה עצומות נפלאותיו, מלכותו מלכות עולם וממשלתו לדור ודור".(דניאל ג' 33 32). גם דריוש מלך מדי שראה את דניאל יוצא מתוך גוב האריות ללא פגע – הצהיר: "מלפני יצאה פקדה, כי בכל ממשלת מלכותי יהיו חרדים ויראים מפני אלהי דניאל, שהוא אלהים חי וקיים לעולם, אשר מלכותו לא תכלה ושלטונו יהיה עד קץ הימים. הוא ממלט ומציל ועושה אותות ומופתים בשמים ובארץ. הוא שהציל את דניאל מיד האריות"(דניאל ו' 27-30). הללויה!

דניאל ורעיו היו נערים פשוטים – אך אלהים הוא זה שפעל לגדל ולרומם אותם ולתת להם חכמה – למען מטרתו. הוא רצה להראות לעולם את כוחו וגבורתו. גם בברית החדשה אלהים מראה לנו במי הוא בוחר, כדי להביא לו כבוד, דבר שנוגד את ההיגיון האנושי. "כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען בייש את החכמים, ובחלוש שבעולם בחר האל למען בייש את החזק, ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין, למען בטל את אשר ישנו, כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר." (1 קורינתים א' 29-27). כן, זו המחשבה והדרך של אלהים הבלתי אפשרי, שהפוכה לגמרי מהדרכים והמחשבות שלנו בני האדם.

אנו חיים בתקופה מאתגרת ומיוחדת. אנו חיים בחלק האחרון של אחרית הימים. אנו מאמינים שתקופת החותמות, השופרות והקערות עוד לפנינו. אנו מאמינים שתקופת הצרה הגדולה, צרת יעקב, עוד לפנינו. אנו נראה סבל ומצוקה בעולם יותר ממה שאנו רואים היום, והמטרה – לגרום לבני אדם להאמין באלוהי השמיים ולהבין שרק דרכו נגיע למלכות השמיים. "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה ליעקב וממנה יוושע" (ירמיהו ל' 7). לפי פסוק זה אנו רואים שדווקא בתוך הצרה הגדולה ניראה הרבה בני אדם נושעים. הללויה!

אנו עוד נראה הרבה ניסים ונפלאות מאלהים – אשר מטרתם היחידה להביא לו כבוד, וכך שרבים עוד יראו את כוחו וגבורתו ויכריזו שה' הוא האלהים הריבון והשולט היחיד בשמים ובארץ!!! הכבוד מגיע לו ולו לבדו. עלינו להיזהר שלא ניקח כבוד לעצמנו כשהוא משתמש בנו. "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא־אֶתֵּן" (ישעיהו מ"ח 11). הפוקוס הוא עליו ולא עלינו. עלינו לתת לו את עצמנו והוא כבר יפעל בנו לפי רצונו.

"ואלֹהֵי הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר בְּדַם בְּרִית עוֹלָם הֶעֱלָה מִן־הַמֵּתִים אֶת־רֹעֵה הַצֹּאן הַגָּדוֹל אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ׃  ה וּ א יַשְׁלִימְכֶם בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּפָעֳלוֹ בָכֶם אֶת־הרָצוּי לְפָנָיו בְּיַד־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן" (עברים י"ג 21 20).

השבח לאל!