יראת ה' – והסדר האלהי במשפחה

הכל התחיל בגן עדן. אדם וחוה קיבלו הוראה מאלהים, לא לאכול את הפרי מעץ הדעת. הם אכלו ונפלו בחטא של מרד נגד אלהים. כולנו כצאצאיהם נפלנו במרד בעקבותיהם. חוה חטאה בכך שפעלה באופן עצמאי מבלי לכבד את צו אלהים ומבלי לשתף את בעלה בדילמה שנקלעה אליה ואדם נפל בכך ששיתף איתה פעולה, לא לקח אחריות עליו ולא עורר אותה לציית לדבר אלהים. חוסר יראת ה' הרחיקה אותם מאלהים. חוסר יראת ה' עלולה להרחיק גם אותנו מאלהים.

אבל – הברית החדשה אשר נכתבה על ליבנו באחרית הימים האלה, נותנת לנו הדרכה חכמה ותקוה!

פולוס השליח מדבר ברוח הקודש על היחס הנכון במשפחה ב-1 לקורינתים י"א 3: "אך חפץ אנכי שתדעו, כי ראש כל איש המשיח וראש האישה האיש וראש המשיח הוא האלהים". זהו הסדר הנכון שאלהים קבע בשבילנו, כדי לברך אותנו כאשר נציית לדברו. האיש צריך להתפלל ולקבל הדרכה מהראש – מהמשיח, והאשה צריכה לתת לאיש שלה להיות הראש שלה, להדריך אותה בדרך שהמשיח הדריך אותו.

זהו הסדר האלוהי!

לעיתים נשים פועלות על דעת עצמן מבלי להתייעץ עם בעליהן (שהם הראש שלהן), ולעומת זאת ישנם בעלים שלא לוקחים אחריות על מעשי נשיהם (הם הראש שלהן). דבר זה מביא לחוסר סדר במשפחה והתוצאה חוסר ברכה מאלהים.

אחרי שפולוס מדבר על הסדר האלהי בין האיש לאישה ובין האיש והמשיח, הוא עובר לדבר בסמליות על כך דרך כיסוי הראש של האישה והצורך בגילוי הראש של האיש.

פולוס משתמש ב ס מ ל י ם של כיסוי הראש הפיזי כדי לחדד את הנושא של כיסוי הראש הרוחני. הוא מתחיל בתיאור כיסוי הראש של האיש. ב-1 לקורינתים י"א 4 כתוב: "כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכוסה, מבזה הוא את ראשו". לפי פסוק 3 (באותו פרק) ראשו של האיש הוא המשיח. ולכן ברגע שהאיש שם על ראשו כיסוי פיזי (כיפה או כל כיסוי דתי אחר), זה בא במקום הכיסוי של המשיח (הסמכות של המשיח), ובכך הוא מבזה את המשיח ואת אלהים שהוא ראשו! והתוצאה סכנה של התדרדרות לכוון מעשי הבשר ומעשים דתיים!!! כי כאשר מתהלכים ברוח של דת – עלולים לאבד את חסד אלהים. מעשי הדת (הבשר) וחסד אלהים (הרוח) לעולם לא הולכים יחד.

ולגבי האשה – כתוב בפסוק 10: "על כן האשה חייבת להיות לה סמכות על ראשה בעבור המלאכים", שרואים את מעשיה ואת פני אלהים (מתי י"ח 10). רצון אלהים הוא, שהאיש יהיה הכיסוי הסמכותי של האשה. לצערנו שמענו וראינו הרבה נשים שמתייחסות לפרק זה באופן פיזי – ומכסות את ראשן במטפחת בד. הרי אלהים בוחן כליות ולב ולא את מלבושנו החיצוני. כיסוי ראש פיזי של האשה איננו ערובה לכך שהלב שלה כנוע לבעלה. ולהפך – זו שלא מכסה את ראשה במטפחת יכולה להיות כנועה לבעלה. הברית החדשה איננה פיזית אלא רוחנית!!! היא עוסקת במצב הלב שלנו. "…נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה…". (ירמיהו ל"א 32). מה שחשוב לאלהים הוא – שנשמור על הסדר שהוא קבע בדברו. ומי שאוהב את אלהים ישמור את מצוותיו. זה לא קל (כי נולדנו עם הטבע החוטא של אדם וחוה), אך אפשרי, אם נתייחס לדברו ביראת ה' ונציית לו. כשנרצה לציית, הוא כבר יתן את החסד לכך.

ושוב, פסוק 10 ב-1 קורינתים פרק י"א מבהיר לנו שהכיסוי על ראש האשה צריך להיות בעלה שהוא הסמכות שלה. הוא צריך לקחת אחריות על מעשיה והיא אמורה להיות תלויה בו ולא להיות עצמאית במעשיה (בעיקר הרוחניים). גם האישה וגם האיש צריכים ללמוד סמכות אמיתית מהי, וסמכות זאת נלמדת ע"י כניעה – האשה לבעלה והאיש למשיח. בגן עדן אדם וחוה ביזו את הסמכות של אלהים ולכן נותקו מהקשר שלהם אתו. ע"י הכניעה שלנו, שנלמדת היום ביחסים של בעל אשה – משיח אלהים, אנו מתקנים את הנזק שנגרם בגן עדן ומקיימים את הסדר האלוהי שאלהים קבע.

האדון נתן לנו הוראה נוספת באפסים ה' 22-25: "הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדֹנֵינוּ׃  כִּי הָאִישׁ הוּא־רֹאשׁ הָאִשָּׁה כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הָעֵדָה וְהוּא מוֹשִׁיעַ שֶׁל־הַגּוּף׃ אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּכָּנַע הָעֵדָה לַמָּשִׁיחַ אַף כֵּן־הַנָּשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן לְכָל־דָּבָר׃ הָאֲנָשִׁים אֶהֱבוּ אֶת־נְשֵׁיכֶם כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת־הָעֵדָה וַיִּתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדָהּ׃" הנשים שנכנעות לבעליהן, הן התמונה של העדה שנכנעת למשיח. הבעלים שאוהבים את נשותיהם ונותנים את נפשם בעדן, הם תמונה של המשיח שאהב את העדה ונתן את נפשו בעדה. כולנו זקוקים לחסד אלהים כדי לממש את המצווה הזו.

כבר בבראשית נאמר לאשה, שתהיה "עזר כנגדו". מדוע "כנגדו"? כאשר הבעל טועה או נופל בחטא, על האישה להוכיח אותו ולעזור לו לשנות את דרכו המוטעית, כי בהיותו ראש המשפחה הוא עלול להטעות את כל בני הבית. אם הוא לא קבל את התוכחה, עליה להתפלל ולחכות בסבלנות שהאדון יגע בלב שלו לטובתו. לעיתים האישה יכולה לתת לו עצות טובות (מהאדון) שבאות מתוך הרגישות הרוחנית שיש לה. גם במקרה זה אין לכפות עליו את העצות האלו אלא להתפלל עבורו שהאדון ידבר אליו, ואם העצות האלה באמת באות מהאדון – הוא יגע בלבו ואז הוא יקבל אותן.

יש מלחמה יום יומית על הזוגיות שלנו, שאויב נפשנו רוצה להרוס, כי מוסד הנישואין יקר מאוד ללבו של אלהים. בעזרת חסד אלהים, יחד עם הרצון שלנו לציית לדבר ה', נוכל לשמור על יחס נכון בינינו כזוג וביננו לבין אלהים, וכך להתברך בברכותיו. ו"הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד' 12).  

על האישה לרצות שהאיש שלה יוביל אותה. ברגע שהוא תחת הכיסוי של המשיח ומקבל ממנו את ההדרכה הנכונה, האישה תלך אחריו בביטחון בידיעה שהוא בדרך הנכונה, והם יראו ברכה במעשי ידיהם ובחייהם המשותפים.

אלהים בחסדו נתן לנו את ההדרכה בדברו – כדי שנגיע למצב של סדר הרמוני במשפחה. הסדר הנכון בין בני הזוג, והיחס הנכון עם המשיח ועם אלהים, משפיעים לטובה על כל המשפחה ומכאן ההשפעה הטובה על הקהילה ומצב זה משפיע לטובה על כל גוף המשיח.

ודבר נוסף המשיח הוא ראש האיש ולא ראש האישה. כאשר האישה מחליטה לצאת מהכיסוי של בעלה ולעשות מעשים לפי רצונה, היא עלולה להיפגע, כי במצב זה המשיח נשאר במקומו, (כראש של האיש), הוא לא רודף אחרי האשהוכשהאשה חשופה – כלומר ללא כיסוי האיש שלה, אזי גם אין לה את ההגנה של המשיח והתוצאה עלולה להיות קשה.

ברכת ה' תבוא עלינו רק כשנשמור על הסדר הנכון במשפחה. "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה" (משלי י' 22). אנו זקוקים ליראת אלהים ולחסדו כדי לשמור על שלום בית.

"בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן" (משלי כ"ד 3).