חנוך הנער על פי דרכו – על חינוך ביתי משיחי בישראל: לא בלתי אפשרי!

מה מוביל הורים לבחור במסגרת של חינוך ביתי במקום לשלוח את ילדיהם לגני הילדים או לבתי הספר?ליעד וגבריאלה אפרת, הורים ל-4 ילדים, המתגוררים ביישוב נופית שבצפון הארץ, מחנכים את ילדיהם במסגרת חינוך ביתי מזה 6 שנים. הוא יליד ישראל, היא ילידת ונצואלה.

באופן כללי, "חינוך ביתי" זה בעצם חינוך מקיף לחיים. "ללמד ולחנך את הילדים בבית, מבלי לשלוח אותם אל מוסדות החינוך, כדי שאלה יעשו זאת במקום ההורים", אומר ליעד.

ישנן גישות שונות לנושא החינוך הביתי: מעין בית ספר בבית, בו הילד יושב לבד או עם ההורה ולומד את החומר שנלמד בבית הספר. אך יש גם גישה של לימוד תמידי, מתוך פעילויות שגרתיות ביומיום. כמו כן, כל פרט במסגרת המשפחתית בעצם משמש כלי ללימוד, לחינוך. "כך הילד שואל תמיד ומקבל תשובות", מוסיפה גבריאלה.

האם אין צורך בכל זאת בשגרה, בנורמות להתנהלות?

"יש משפחות עם תכנית מובנית ושגרה מסודרת, ויש משפחות שנוקטות בגישה חופשית יותר", משיב ליעד. "תלוי מאוד בגילאי הילדים. ברור שכשמתחילים כיתה א' יש כבר צורך בשגרה מסודרת יותר. כשהילדים קטנים יותר, בגילאי גן ועד גן חובה, יש יותר חופש, ואפשר ללמד את הילד בקצב איטי יותר ובאופן פחות שגרתי".

גבריאלה מוסיפה: "למשל בזמן שאנו לומדים על מדינות שונות, החלפנו את מפת השולחן הרגילה במפת העולם וככה הילדים פגשו את המפה בכל פעם שישבו לאכול. מאוד מהר הם הכירו מדינות רבות ושאלו עליהן שאלות שונות ומעניינות כמו למשל מהו הדגל שלהם, כמה אנשים יש באותה מדינה ומהי בירתה".

לפי הגישה של ליעד וגבריאלה, לא חייבים לשבת וללמוד כמו כיתה ביתית, אלא שכל דבר שקורה בחיים מסביבנו, כל מה שעושים בבית, הוא כלי ללימוד.

"לפני שההורים מוציאים את ילדיהם ממערכת החינוך", מוסיף ליעד, "הם עצמם צריכים לצאת משם קודם. ישנן שיטות אינספור לחינוך ולימוד הילדים, אך מערכת החינוך לא מציגה אף לא מעט מהן. על ההורה להקדיש זמן כדי להכיר את ילדיו ולהבין כיצד כל אחד מהם לומד בצורה הכי יעילה בעבורו".

איך בכל זאת מנהלים משפחה במסגרת חינוך ביתי?

"ניהול משפחה הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך הביתי. הילדים לומדים מהרגע הראשון איך מסדרים, שוטפים, מפרידים כביסה, דואגים לאחים ולאחיות, מטפלים בגינה, מה זה כסף, איך מגיע הכסף", מפרט ליעד. "הרי המטרה בחינוך היא להכין את הילדים לעתיד שלהם, מה יכול להיות טוב יותר מכך שהם 'חיים את החיים שלהם' מהרגע הראשון?", אומר ליעד.

גבריאלה מבהירה שאין הכוונה פשוט להיות "גן ילדים ביתי" או "בית ספר ביתי".

גישת החינוך הפורמלי קובעת כי לכל שכבת גיל יש את חומרי הלימוד שמתאימים לה, ועל הילד ללמוד יחד עם ילדים בני גילו. "ככה", מוסיף ליעד, "כל בני אותו הגיל בתחרות מתמדת על אותם צרכים, על הישרדות ועל מעמדם החברתי. מה גם שאין עוד מקום נוסף בחיים עם אותו מבנה חברתי חד גילאי, ככה שאפילו תהליך החברות לא באמת משקף את החיים שם בחוץ".

אבל, במסגרת החינוך הביתי, במיוחד אצל משפחות עם כמה ילדים, יש גילאים שונים, וכולם לומדים ביחד, גם אם כל אחד לומד את הנושא הרלוונטי לו. "מסגרת החינוך הביתי היא החיים האמיתיים. יותר טבעי שהילדים לומדים מההורים ואף מלמדים את אחיהם", אומרת גבריאלה, "הגילאים השונים בבית, מאפשרים ללמוד איך החיים 'שם בחוץ נראים באמת'. לגדולים יש אחריות לדאוג לקטנים והקטנים לומדים מהגדולים."

האם יש גיבוי ממערכת החינוך הפורמלי?

"באופן כללי, מערכת החינוך לא כל כך אוהדת את נושא החינוך הביתי ומשתדלת מאוד לדרבן משפחות לשלוח את הילדים למסגרות, אבל הדבר מעוגן בחוק חינוך חובה", משיב ליעד.

בשונה מארצות הברית, שם נושא החינוך הביתי מפותח מאוד, בארץ אין תכנית מסודרת מטעם משרד החינוך שמיועדת באופן ספציפי לחינוך הביתי. כך יוצא שרוב המשפחות שבוחרות במסגרת זו בונות בעצמן את תכנית הלימודים שמתאימה להן.

מי שבוחר במסגרת זו, צריך לענות על לפחות אחד משני הקריטריונים. האחד הוא שהילד אינו מתאים כלל למסגרת של חינוך פורמלי ואז המערכת "מעדיפה" שההורים ייקחו אחריות. הקריטריון השני הוא שהמשפחה מוכיחה שחינוך ביתי הוא דרך החיים שלה ושהיא אכן מסוגלת לקחת אחריות על תחום זה.

אם משפחה רוצה כבר בשנת הלימודים הבאה להעביר את ילדיהם למסגרת של חינוך ביתי, מה עליה לעשות?

ליעד מפרט: "יש להגיש בקשה רשמית לשלוחה המקומית של משרד החינוך במועצה או בעירייה ולבקש פטור מחינוך חובה לשנת הלימודים הקרובה. כמו כן יש להציג תכנית לימודים, מסמך בו המשפחה מפרטת את גישתה לנושא, מה הדרכים בהן ההורים מלמדים את ילדיהם, איך ההורים מודדים את הצלחתם. את הבקשה מגישים אחת לשנה, לקראת שנת הלימודים הבאה".

אחת הסיבות הראשיות לבחירה במסגרת החינוך הביתי, עבור בני הזוג אפרת הוא שבבית הספר וגם במסגרת גני הילדים העירוניים, אין להורים כל שליטה על מה שהילדים ילמדו שם. "מערכת החינוך קבעה לעצמה נושאים שלפעמים מנוגדים לכתבי הקודש. כמו כן, גישת הילדים לטכנולוגיות בלי כל הגבלה, מהווה סיכון משמעותי בעבורם".

נושא האלימות בבתי הספר גם משחק תפקיד בבחירה. "שומעים היום יותר ויותר על החמרה באלימות בבתי הספר, בין הילדים ואפילו מצד המורים והגננות", אומר ליעד, "הגיבור מתהילים קכז פסוק 4, לא יורה חיצים עדינים ולא מחודדים מאשפתו להתמודד עם העולם, אלא דואג להכינם היטב לפני כן".

בני הזוג אומרים עוד "יש מקום לחוות קשיים בחיים, אך בחינוך הביתי ההורים שם כדי לתמוך בילד, לספק תשובות. זה לא אומר שהילד מוגן מקשיים אך זה אומר שהוא עובר הכשרה של ממש בכדי להתמודד עם קשיים שיבואו".

האם ישנם יתרונות בחינוך הביתי כמאמינים?

ליעד מציין שמתחילים את היום עם שירי הלל וכמובן, קריאת כתבי הקודש. דבר אלוהים תופס יותר מקום בחיי היום יום. הם מאפשרים לילדים להתחפש לדמויות מהכתובים שהם הגיבורים שלהם ולא כל מיני דמויות מומצאות, לא הגיוניות ולא אנושיות מהעולם. כשלומדים גיאוגרפיה, נוסעים ומכירים את המקומות בהם הדברים התרחשו. "הדבר המדהים ביותר בעיניי", מוסיפה גבריאלה "הוא שהילדים נשארים לאורך יותר זמן נקיים מהרבה דברים לא טובים שיש שם בחוץ. פעמים רבות כאשר אנו נתקלים בסיטואציות מסוימות, הם לבדם מבחינים במה שלא בסדר ואומרים לי על זה, מבלי שהייתי צריכה ללמד אותם שמה שהם ראו הוא לא טוב בעיני אלוהים".

"בנוסף", גבריאלה וליעד מסכימים, "אין הזדמנות טובה מחינוך ביתי, מלהדגים לילדים איך חיים חיי אמונה יום יומיים, בכל בחירה, אי הסכמה, החלטה, קושי, שמחה ועוד. והילדים – הם השותפים המלאים לכל מה שקורה".

"החינוך הביתי מאפשר לנו לחיות כמשפחה", אומרת גבריאלה. "יש קשר מיוחד, כל היום נמצאים ביחד, והקשר נבנה אחרת. האחים הם החברים הכי טובים".

האם יש תמיכה כל שהיא במשפחות שבוחרות במסגרת זו?

"יש בישראל קהילת חינוך ביתי הולכת וגדלה", מספר ליעד. "לאורך 6 השנים האחרונות בהן חקרנו וחיינו את החינוך הביתי, מצאנו אתגרים ערכיים משמעותיים כמאמינים, בהתקרבות לקהילה הזו", הוא מסביר.

לשם כך, ליעד וגבריאלה יוזמים התארגנות של משפחות משיחיות המעוניינות בנושא החינוך הביתי.

"הרגשנו לאורך הזמן בודדים במערכה ולמען האמת לא חשבנו כלל שישנן עוד משפחות מאמינות בישראל המקיימות חינוך ביתי או לכל הפחות חושבות על זה. הופתענו! לפני מספר חודשים, לאחר ששמענו על עוד כמה משפחות כמונו, פתחנו קבוצה סגורה וסודית (לשמירה על פרטיות) בפייסבוק לחינוך הביתי הישראלי משיחי, והיום כבר חברים שם יותר מ-50 חברים. חלקם מקיימים כבר היום חינוך ביתי וחלקם בוחנים את הנושא. התרגשנו לראות שאנו לא לבד", הוא אומר.

מה החזון שלכם עבור ילדיכם?

"להיות שייכים לאלוהים זה הכי חשוב!" מצהיר ליעד. "לא מעניין אותי אם יהיו רופאים, עורכי דין או מנהלים גדולים". "בגדול", מוסיפה גבריאלה "החזון שלנו זה שהם יוכלו לחיות בקריאה של אלוהים בעבורם".

הפסוקים שמובילים את ליעד ואת גבריאלה בתהליך הם:

דברים ו' 4-9:
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵליְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד: וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָללְבָבְךָ וּבְכָלנַפְשְׁךָ, וּבְכָלמְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַללְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַליָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:"

השנייה לטימותיוס ג' 16-17:
כִּי כָל־הַכָּתוּב נִכְתָּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים וּמוֹעִיל לְהוֹרֹת וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַשֵּׁר וּלְהַדְרִיךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק׃ לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים תָּמִים וּמוּכָן לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב׃

משלי א' פס' 7-9:
"יִרְאַת יְהוָה, רֵאשִׁית דָּעַת; חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ.
שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ; וְאַל תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ.
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ; וַעֲנָקִים, לְגַרְגְּרֹתֶךָ."

משלי כ"ב פס' 6: "חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַלפִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין, לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".

ג' יוחנן א' פס' 4: "אֵין לִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִלִּשְׁמֹעַ שֶׁיְּלָדַי מִתְהַלְּכִים בָּאֱמֶת."

 

מגבשים עתיד

נכון להיום יש כמה עשרות של משפחות מאמינות שפעילות בחינוך הביתי, או שבוחנות את הנושא. ב30 ביוני מתוכנן המפגש השני של חברי הקבוצה, במטרה לעודד, לחזק, כדי שהאנשים יידעו שהם לא לבד. המפגש יתקיים בנופית והוא מיועד להיכרות, להעלאת רעיונות, לתפילה ולתחילת מסע משותף.

לפרטים ולכל עזרה בנושא, ניתן ליצור קשר עם ליעד וגבריאלה במייל alhatzur@gmail.com

שיתוף
Rachel (Rachely) Scapa, studied journalism at the Open University TLV under Yedioth Aharonoth's journalist Dudi Goldman. Rachel served as news correspondent for various radio stations abroad, including BBC 3 Counties and Voice of America, both in English and Portuguese, giving the best reports from Israel. Currently she has two radio shows - one in Portuguese, which she has had for more than 13 years, presenting News from Israel and the ME. In the other, in Hebrew, she presents Brazilian music, on an Israeli radio station. Rachely is also a columnist for a Christian newspaper in Brazil, distributed over the triple border between Brazil, Argentina and Paraguay.