עשרה עוברים מחמר ונערה אחת אמיצה

עבודת הגמר של נויה בראל, בוגרת מגמת אומנות בבי"ס תיכון אמירים בכפר מורדים, הוצגה בחודש ספטמבר בתערוכה ארצית לעבודות נבחרות של בוגרי מגמות אמנות. התערוכה נערכה במכללת עמק יזרעאל בחסות משרד החינוך. היצירה של נויה נבחרה מתוך אלפי עבודות שהובאו בפני הוועדה הבוחנת וזכתה יותר מכל יצירה אחרת לשלל תגובות, מחמאות, תשואות עידוד ולפעמים גם להרמות גבה.

עשרה עוברים מפוסלים מונחים בקעריות חמר שבריריות שתלויות בחלל "בין שמים לארץ". העוברים נראים פגיעים וחשופים. חייהם תלויים על חבל חוט דק שספק אם יחזיק את קעריות החמר הסדוקות. החמר מסמל את האדמה שממנה יצר אלוהים את האדם בדמותו ובצלמו. לא מורי המגמה, לא חברי הוועדה הבוחנת ולא קהל המבקרים בתערוכה לא יכלו שלא להתמלא חמלה ודאגה לשלומם של היצורים הקטנים.

שם היצירה, "ובחרת בחיים" (דבר' ל 19), מעורר את השאלות הנוקבות אצל כל מתבונן – האם אנחנו מתחשבים בזכותם של העוברים האלה לבחור בחיים? האם יש יצור חי שאינו רוצה לבחור בחיים? לאלו מן אנשים הפכנו שבמקום לגונן על החלש ועל חסר הישע, אנחנו הורגים אותו?

תמונה5

נושא ההפלות הוא נושא "חם" ושנוי במחלוקת בשיח הישראלי ובעולם כולו. וכשאת נערה בת 18 שבסך הכול רוצה לסיים את לימודי המגמה בציון טוב ולהתגייס, דרוש אומץ רב להתייצב בחזית של הוויכוח הכי חם בעיר ולהיות מוכנה למשוך אלייך אש. ואולי זה יותר מאומץ.

ישנם רגעים בחייו של אדם מאמין שבהם הוא מזהה הזדמנות לעשות משהו משמעותי, רגעים בהם רוח הקודש מניע אותו לפעולה או להחלטה, והוא לא יכול להתעלם מהאותות והנסיבות שאלוהים רוקם יחד. ואז נולדת אצל האדם ההבנה המאוד עמוקה של מה אלוהים רוצה שיעשה. נויה חוותה את הרגע הזה. בתהליך בחירת הנושא לעבודת הגמר היא התלבטה רבות, אך דבר אחד היה לה ברור – לאמונה שלה יהיה ביטוי ביצירתה.

נושא ההפלות וקדושת החיים תמיד היה נושא שהעסיק אותה, אך היה זה נאומה של ג'יאנה ג'סן, שהביא את נויה לאותה ההבנה העמוקה של מה אלוהים רוצה שתעשה. ג'יאנה ג'סן נולדה במהלך ההפלה שלה עצמה ושרדה כנגד כל הסיכויים, וכיום, היא מספרת את עדותה ברחבי העולם. גם נויה החליטה לספר את סיפורם של אלה שלא יכולים לדבר בעד עצמם.

"כבר מגיל קטן אני יודעת- לחיים יש משמעות. מאז ומתמיד לימדו אותי מהי חשיבות החיים וכי יש לשמור עליהם- על שלי, על שלך ועל שלו",– כותבת נויה בדף העמדה (דף הסבר ליצירה), – אין לאדם הזכות לקחת חיים של אחר, כי לכל אחד יש משמעות ותפקיד בעולם הזה. האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ. הוא מתאפיין בתודעה והכרה מפותחות, ולכן עוד מילדות אנו שואפים לעצמאות ולחופש, חופש הבחירה. כייצור תבוני, כמוכם,  אני רואה בחיים ערך עליון."

תהליך היצירה, בחירת העבודה למצטיינת של מגמת האומנות ולאחר מכן הצגתה בתערוכה הארצית היו מלווים בהתרגשות ובהרבה תפילה של נויה, של המשפחה ושל האחים והאחיות במשיח. הרי לא מדובר רק בהצלחתה הפרטית של נערה מוכשרת, אלא בהזדמנות של ממש להעביר מסר חשוב ובלתי מתפשר לעולם שהולך ומאבד את הערך הכי בסיסי של הקיום – את ערך החיים.

נויה, מה היו התגובות שקיבלת בעקבות המיצג?

בבית הספר שלי גם המורים וגם התלמידים יודעים על האמונה שלי בישוע, וגם מכירים את העמדה שלי בנוגע להפלות, לכן זו לא הייתה הפתעה גדולה. המורים תמכו בי מאוד. המורה שלי לפיסול אמר לי שאנשים שמבקרים בתערוכה נמשכים לעבודה שלי והיא מעוררת הרבה התעניינות. היו בעיקר תגובות טובות, אך היו גם פחות, כמו – "היא רק ילדה, אין לה שום זכות להביע דעה". אבל אני שמחה שזה עורר דיון.

איך את מסבירה את ההצלחה של היצירה שלך?

אני רואה את זה כנס לאורך כל הדרך. זו בכלל עבודת פיסול הראשונה שלי. התנסיתי בציור ובצילום לפני כן, אבל לא בפיסול. וכשאלוהים שם לי על הלב ליצור בנושא הפלות, הבנתי שאני צריכה לעשות יצירה מפוסלת. ואלוהים נתן לי את הכישרון ואת ההשראה המיוחדים כדי ליצור את המיצג. לא חשבתי שאני אומנית והגעתי למגמה בלי שום ניסיון קודם. אבל אלוהים פועל בדרכים רבות, ואי אפשר לדעת מה הוא מתכנן לעשות. עלינו לנצל כל הזדמנות לכבודו, והוא יפיק מכך פרי.

-מה הציפיות שלך לעתיד?

-כרגע אני ממתינה לגיוס לצה"ל וסומכת על הדרכת אלוהים בעתיד. אשמח מאוד אם העבודה שלי תוצג במקומות נוספים. המסר מאחורי היצירה חשוב מאוד ואשמח לכל הזדמנות ולהצעה להמשיך להציג את העבודה.

מה למדת מהניסיון הזה ומה המסר שלך למאמינים בני גילך?

אני רוצה לעודד את כולם להשתמש במתנות שאלוהים נתן להם ולא להתבייש בשום דבר. וגם אם הנידוי החברתי מפחיד אותנו, עדיין עלינו לנקוט עמדה ברורה. אלוהים יעשה את הטוב מכל דבר.

נויה מתגייסת בחורף הקרוב לחיל הים ותמשיך להשתמש בידיה היצירתיות כשהיא מטפלת במנועי הספינות, אבל היא כבר למדה לבטח, שכל עשייה יכולה להיות הזדמנות לפאר את אלוהים.

"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל' 19).