בן 11: תחפושות בפורים – לא בשבילי

שלום, קוראים לי תומאס ואני בכיתה ו׳. הרבה מכם שאלתם אותי למה אני לא מתחפש, אז עכשיו אתם תדעו. יש 4 מצוות שצריך לעשות בפורים:

  • לתת מתנות לאביונים.
  • לשלוח משלוחי מנות.
  • לקרוא את מגילת אסתר.
  • לעשות משתה.

אני מנסה ללכת לפי התנ"ך, אז אני הולך לעשות את כל ביכולתי כדי לעשות את המצוות. אני נתתי ממתקים לכיתתי – כמשלוח מנות ואני ומשפחתי חושבים על לתת משלוח מנות לקשישים שאצלם אמי עובדת. אם אני אמצא אביונים שצריכים עזרה, אני אתן להם מתנות. כל שנה ביום פורים, אני ומשפחתי קוראים את מגילת אסתר וחוגגים את ניצחוננו מול אויבנו. אני יודע שאם אני אשאל כל אחד מכם, מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאומרים פורים – אתם תגידו לי "תחפושות!" זה דבר שהוא לא נכון, מפני שאנו חוגגים את פורים לכבוד הניצחון מול אויבנו, ובמקום להזכר בתחפושות, צריך להזכר באסתר ומרדכי. אני יודע שכתוב בתנ"ך שצריך לשמוח בחג פורים, ואני גם יודע שיש ילדים שנהנים להתחפש. אבל האם זו באמת שמחה כשמתחפשים למלאך המוות או לרופא רוצח? שמעתי שהיו ילדים שהיו מוכנים להתחפש לליצן רוצח, ואני שמח שבית ספרנו לא הרשה זאת. לדעתי, השמחה המוזכרת בתנ"ך היא שמחה רוחנית, ושצריך לשמוח ולזכור על עזרת ה', אמונת מרדכי והאומץ של אסתר. אם הייתי חייב להתחפש למשהו, הייתי מתחפש ועושה הצגה על פורים, עם מרדכי, אסתר, אחשוורוש וכו׳.

כשגרתי באנגליה, כל שנה היה חג ושמו "הַלוׂוִין", זה היה חג מפחיד של תחפושות, ולצערי, התחפושות של פורים מזכירות לי את החג הנוראי הזה.

לסיכום, אני חייב להודות שלפני כמה ימים רציתי להתחפש, אבל עכשיו אני רואה שטעיתי.

פורים שמח!!!