כתבים כתבות של ברוך מעוז

ברוך מעוז

Baruch Maoz
42 כתבות 0 הערות

הפרק שלפנינו מתחיל, ככל הנעשה בעולם, ביוזמה מצד ה'. לא רק שהציל את נוח ובני משפחתו, הוא מברך אותם כעת ומחדש את הברית שכרת עם אדם: ויברך אלוהים את נוח ואת בניו, ויאמר להם, "פרו ורבו ומלאו את האר. ומוראכם וחיתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמיים, בכל אשר תרמוש האדמה, ובכל דגי הים, בידכם ניתנו ... פרו ורבו, שרצו בארץ ורבו בה. אין סוף לחסדי ה'.

ויזכור אלוהים את נוח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה, ויעבר אלוהים רוח על הארץ, וישוכו המים, וייסכרו מעיינות תהום וארובות השמיים וייכלא הגשם מן השמיים. וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב, ויחסרו המים מקצה חמישים ומאת יום. ותנח התיבה בחודש השביעי, בשבעה-עשר יום לחודש, על הרי אררט.

ויאמר יהוה לנוח, "בוא אתה וכל ביתך אל התיבה... מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה-שבעה, איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהורה היא, שניים, איש ואשתו. גם מעוף השמיים שבעה-שבעה, זכר ונקבה, לחיותו זרע על פני כל הארץ."

הגענו לנקודת מפנה נוספת בהיסטוריה שהכתובים מציגים: אלה תולדות נוח. תולדות אלה נמשכות לבניו, כולל תולדות שֵׁם כי, כפי שכבר אמרנו, כתבי-הקודש מלמדים אותנו לחשוב במונחים של יחידות חברתיות שבראשן עומד דמות מייצגת. נוח הוא ראשה של האנושות החדשה שקמה אחרי המבול. אחריו יבוא שֵׁם.

הגענו לנקודת מפנה נוספת בהיסטוריה שהכתובים מציגים: אלה תולדות נוח. תולדות אלה נמשכות לבניו, כולל תולדות שֵׁם כי, כפי שכבר אמרנו, כתבי-הקודש מלמדים אותנו לחשוב במונחים של יחידות חברתיות שבראשן עומד דמות מייצגת. נוח הוא ראשה של האנושות החדשה שקמה אחרי המבול. אחריו יבוא שֵׁם.

ויאמר יהוה, "לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר. והיו ימיו מאה ועשרים שנה." הנפילים היו בארץ בימים ההם, וגם אחרי-כן, אשר יבואו בני האלוהים אל בנות האדם וילדו להם. המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם.

קטע זה מביא לנו את תולדות האנושות מזרע אדם, עד לתולדות האנושות החדשה שקמה מזרע נוח אחרי המבול.

והאדם ידע את חווה אשתו, ותהר ותלד. הנה כך מתארים הכתובים את מערכת היחסים האינטימית ביותר שבין גבר לאישה. לא כאמצעי לסיפוק תאווה אלא במונחים של קרבה, של הקרבה הדדית, של נתינה מצד שני בני הזוג, חשיפה-מחדש לאחר שלמדו עקב החטא להתבייש זה מפני זו. האדם ידע את חווה אשתו. הם "ידעו" זו את זה הכרה מעמיקה, מחייבת ומחבקת. הכתובים משתמשים בביטוי "לדעת" כפסגת היחסים שבין אלוהים לאדם.

איננו יודעים מדוע יש רֶשע בעולם אבל פרק זה מספר לנו ממתי הוא קיים וכיצד כיצד פלש להיסטוריה. "פלש" היא המילה הנכונה על-אף שאנחנו יודעים שהוא משרת, בניגוד לרצונו, את מטרותיו הקדושות והנבונות של אלוהים.

ויכוּלו השמיים והארץ וכל צבאם, ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ... ויברך אלוהים את-יום השביעי, ויקדש אותו. כל יום מימי חיינו שייך לאלוהים, אבל בחסדו אלוהים ייעד לעצמו יום אחד משבעה והתיר לנו את יתר הימים לעיסוקינו. זה בדיוק פירוש המילה לקדש.