חיים וחברה

הדף "נתינה באהבה" מטרתו לקשר בין מאמינים צעירים ומבוגרים כאחד ממגוון רחב של קהילות באזור ירושלים והסביבה. הקבוצה מתמקדת בנדיבות ועזרה לזולת ללא תגמול כספי.

חג פורים הוא מסוג החגים שקשה להתעלם מהם, גם אם בחרנו שלא להתחפש ולא להשתתף במסיבות הקשורות בו. אי אפשר להתעלם מהיצירתיות, מההומור ומהצבעוניות של התחפושות ששוטפות את הרחובות, מאווירת השמחה והבלאגן החיובי שסובב אותנו. גם קהילת המאמינים בארץ מחבקת בשמחה את החג – הזדמנות של פעם בשנה להיות קצת פחות רציניים...

חג פורים הוא חג המציין את אסתר המלכה, את מרדכי ואת ניצחונם מול המזימה שנרקמה נגד היהודים בפרס במאה ה-5 לפני הספירה, אבל המסר של החג רלוונטי גם היום.

האמת החד משמעית היא שהרבה יותר מאתגר ולרוב אף קשה, להיות גם אמא בבית וגם אשה עובדת, אבל האמת החד-משמעית הנוספת היא, שאם את עומדת ברצון אלוהים עבורך בתחום הזה, ומתנהלת לכבודו, גם את תזכי לראות את הברכות שאלוהים הכין לך, בבית ובעבודה, פשוט כי אלוהים איתנו בכל מקום!

"סימן טוב ומזל טוב" שרו חוגגי טקס בר המצווה בבית הכנסת שבבת ים, עד ש.... עד הרב הבחין במשהו "מוזר" בטלית של חתן השמחה.

לפני כחודש סיימתי תקופת עבודה קצרה - במשק עזים. פרט לכך שמדובר בעבודה מהנה ומאתגרת (פיזית), אין ספק שהיא הייתה חוויתית ומלמדת עד-מאוד. בעצת קרוב משפחה, ישבתי וכתבתי נקודות מעניינות שלמדתי אודות התנהגות הצאן.

לפני כשנתיים הוזמנתי לערב נשים לכבוד האימהות בגן של הבן שלי. לא היה זה גן עירוני אך שייך לארגון ציבורי גדול. הערב פורסם כ"ערב להעצמה נשית" בו כל אמא היתה אמורה להציג את פרי עמלה במלאכת יד, שירות זה או אחר. אך "גולת הכותרת" של הערב, לפי מי שהנחתה את הערב, היתה ההרצאה והפרשת חלה מפי רבנית מפורסמת.

יש משהו מרתק בנסיון לתמצת את עצמך לתוך עמוד אחד. בלחיצות ספורות על המקלדת אתה מקצר שנים של לימודים. עוד כמה הקשות - ושלוש שנות שירות צבאי נדחסות להן לארבע או חמש שורות. התהליך הזה גרם לי לחשוב על משה (רבנו, מספר שמות). כיצד היה מרגיש לו היה צריך לכתוב את קורות חייו כאשר התקרב לגיל שמונים?

אנשים שבחרו ללכת בדרך הזאת עשו את הבחירות האלה בלב כואב, כשהם לוקחים בחשבון שהאנשים שהכי קרובים אליהם בעולם יתכחשו להם. הם הולכים עם הבחירה הזאת רחוק מאוד וזה אולי נקודת ההשקה עם העולם המשיחי; מאמינים אשר בחרו ללכת אחרי ישוע עשו זאת על אף שידעו כי עלולים לאבד משפחה, חברים ואנשים יקרים לליבם. זאת נקודה חשובה לזכור כשאנו מגנים על עמדתנו.

לא מזמן קיבלתי בדואר מכתב מביטוח לאומי, המודיע כי עוד מעט תתחיל המדינה להפריש כל חודש כסף לחיסכון, על שמו של כל ילד שהוא מתחת לגיל 18. ללא ספק, מחשבה מצוינת. אבל המחשבה הזו על עתיד הילדים הכלכלי, תמיד משאירה בי את התחושה של 'בלתי מספיק'.  מה נוכל לתת לילדים שלנו, שיישאר אתם ולא יאבד לעולם?